אלברט וולף

אלברט וולף
Albert Louis Wolff

לידה	19 בינואר 1884 הרובע השביעי של פריז, צרפת
פטירה	21 בפברואר 1970 (בגיל 86) פריז, צרפת
שם לידה	Albert Louis Wolff
מוקד פעילות	צרפת
מקום לימודים	הקונסרבטואר של פריז
זרם	מוזיקה קלאסית
סוגה	אופרה
שפה מועדפת	צרפתית, אנגלית
כלי נגינה	פסנתר
בן או בת זוג	סימון באלאר
פרופיל ב-IMDb

אלברט לואיס וולף (בצרפתית: Albert Louis Wolff ‏ 19 בינואר 1884 – 20 בפברואר 1970) היה מנצח ומלחין יהודי-צרפתי ממוצא הולנדי. את רוב שנות הקריירה שלו עשה באולמות קונצרטים אירופאים, להוציא שנתיים שעשה כמנצח במטרופוליטן אופרה בניו יורק ושנים אחדות שחי בבואנוס איירס בתקופת מלחמת העולם השנייה. הוא נודע בעיקר במשרתו כמנצח הראשי של האופרה-קומיק בפריז, שבה החזיק שנים אחדות. וולף היה נשוי לזמרת המצו-סופרן הצרפתייה סימון באלאר.

קורות חיים

ילדות, נעורים ולימודים

וולף נולד בפריז להורים הולנדים, אך היה אזרח צרפת מלידה, מעולם לא חי בהולנד ולא החזיק בדרכון הולנדי. בגיל 12 התחיל את הכשרתו המוזיקלית בקונסרבטואר של פריז. בין מוריו שם היו אנדרה ז'דאלז', סאבייר לרו ופול אנטונין וידאל. במקביל ללימודיו ניגן בפסנתר בקברט ובמשך ארבע שנים היה נגן העוגב בכנסיית אגליז סן-תומא-דאקין בפריז. עם סיום לימודיו, בגיל 22, קצר וולף פרסים ראשונים בהרמוניה ובליווי.

ראשית קריירה

בשנת 1906 הצטרף וולף לסגל האופרה-קומיק, התיאטרון שהיה למוקד הקריירה שלו, ובמקביל ניהל הרכבים מוזיקליים במקומות אחרים בפריז. הופעתו הראשונה כמנצח הייתה במופע גאלה באופרה בשטרסבורג (שהייתה אז בשליטה גרמנית) ב-9 במאי 1909, ואחריה השתדל לרכוש ניסיון רב ככל האפשר בהזמנות לזמן קצר בכל הסוגות האופראיות ברחבי צרפת. עוד קודם לכן, ב-1908, התמנה וולף למנצח המקהלה באופרה-קומיק. הייתה זו התנסותו הראשונה ביצירה בימתית מכל סוג שהוא. הוא נשאר במשרה זו למשך שלוש שנים ואז ניתנה לו הזדמנות לנצח על ביצוע הבכורה של "לה ג'וטה" מאת ראול לאפארה. האופרה-קומיק, שהתרשמה מהופעתו, צירפה אותו בשנת 1911 למסע לארגנטינה, שם ניצח על ביצוע הבכורה בבואנוס איירס של "פליאס ומליסאנד" מאת דביסי בתאטרו קולון. בשנים הבאות ניצח על ביצועי בכורה של יצירה זו בנאפולי, קופנהגן, כריסטיאניה (כיום אוסלו וסטוקהולם. באוגוסט 1910 ניצח על המוזיקה למחזה "פליאס ומליסאנד" של פורה בהפקה של ז'ורז'ט לבלאנק למחזה "פליאס ומליסנד" של מוריס מטרלינק בגני מנזר סן ואנדריל.

וולף המשיך לנצח באופרה-קומיק עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה. במלחמה שירת וולף תחילה באיפר ואחר כטייס (שירות שכלל סיור במרוקו), וקיבל עיטור על אומץ לב.

עם תום המלחמה, יצא וולף לארצות הברית להצטרף לצוות הניצוח במטרופוליטן אופרה, שם החליף את פייר מונטה ברפרטואר הצרפתי. הופעתו הראשונה הייתה ב-21 בנובמבר 1919, באופרה "פאוסט" של גונו. על אף הביקורות החיוביות שקיבלה עבודתו עם הלהקה, לא השלים וולף את עונת הניצוח השנייה שלו במטרופוליטן אופרה. בתקופת שהותו שם ניתנה לוולף ההזדמנות לנצח על כמה הופעות של אופרה משלו; בהצגת הבכורה של האופרה היה נוכח מוריס מטרלינק, שעל המחזה שלו "הציפור הכחולה" התבססה האופרה, הנושאת אותו שם.

המשך הקריירה

וולף חזר לאופרה-קומיק בשנת 1921, כממשיכו של אנדרה מסאז'ה כמנצח ראשי, משרה שבה החזיק במשך שלוש השנים הבאות. הוא עשה לו שם כמי שניצח על ביצועי הבכורה בפריז של הילד והקסמים של מוריס ראוול ו"אנז'ליק" מאת איבר, ועל ביצוע הבכורה העולמי של Le brebis égarée (1923) מאת דריוס מיו. בערך באותו זמן, ייסד את ה"קונסרט מודרן פריז" כאמצעי לביצוע פומבי של יצירותיו החדשות. ב-1924 התפטר ממשרתו באופרה-קומיק והיה למנהל המוזיקלי של תאטר דה שאנס-אליזה.

ב-1925 התמנה למשנה למנצח של תזמורת פאדלו, והרחיב מאוד את עבודתו במוזיקה תזמורתית בלבד (לרבות הופעה ברויאל אלברט הול, לונדון, ב-1926); בהמשך כיהן כמנצח ראשי ומנהל תזמורת פאדלופ, מ-1934 עד 1940. מ-1928 עד 1934 היה המנצח הראשי של תזמורת לאמורה. ראוי לציון בניצוחו ביצוע הבכורה של הסימפוניה הרביעית של אלבר רוסל (שהוקדשה לו) עם תזמורת לאמורה באוקטובר 1935; קודם לכן הקליט לראשונה את הסימפוניה השלישית של רוסל עם אותה תזמורת. ב-1938 ניצח פעמיים כמנצח אורח על התזמורת הפילהרמונית של ברגן. ב-1947 ניצח על אותה תזמורת עם גאיר טוואיט בהקלטה של הקונצ'רטו לפסנתר של טוואיט. כמו כן ניצח על שידור רדיו של הקונצ'רטו שלו לחליל עם פר ואנג כסולן והתזמורת הפילהרמונית של אוסלו.

וולף ניצח על הבכורות באופרה-קומיק של "בית ספר לבעלים" (1935) ו"מאדאם בובארי" (1951) מאת עמנואל בונדרוויל.

ב-1945 התמנה למנהל האופרה-קומיק לתקופה קצרה. בעת עבודתו שם, ניצח על הביצוע הראשון של "שדי טירסיאס" מאת פרנסיס פולנק (19047) ואף כי פרש מתפקידו זמן לא רב לאחר כניסתו אליו, המשיך וולף לנצח מדי פעם בתיאטרון עד למותו ב-1970. הוא ניצח על 124 הופעות של "פליאס ומליסנד" בבית האופרה, יותר מכל מנצח אחר. הוא עמד בקשר גם האופרה של פריז, שם היה למנצח החל ב-1949. ב-1960 ניצח על הקונצ'רטו לפסנתר בסול מז'ור של מוריס ראוול בסטוקהולם עם הפסנתרן השוודי המהולל לארס זלרגרן.

אלברט וולף מת ב-20 בפברואר 1970.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אלברט וולף בוויקישיתוף

• אלברט וולף, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
• אלברט וולף, באתר AllMusic (באנגלית)
• אלברט וולף, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• אלברט וולף, באתר Discogs (באנגלית)
• האופרה הלאומית של יוון, "אלברט לואיס וולף